ביצוע החלטה – חלק IV – סיכום חודש שני

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון" – ראינו כיצד משפחת ישראלי סיכמה את החודש הראשון של המעקב אחרי ההוצאות וההכנסות שלהם. להפתעתם ושימחתם הם הקפידו על הסיכום השבועי גם במהלך כל החודש השני, וכך נראה דו"ח ביצוע תקציב בסוף החודש השני. (אפשר למצוא אותו גם בלינק הזה – https://tinyurl.com/4lj6pvan)

מה אפשר ללמוד מהדו"ח ומה הם המספרים בעמודת "מהקופה"?
1. ההכנסות החודשיות של המשפחה היו 17904 ש"ח.
2. ההוצאות החודשיות בפועל של המשפחה היו 15241.9 ש"ח.
3. החודש היו כמה סעיפי הוצאות שההוצאה בהן הייתה יותר גדולה ממה שהוקצב. לדוגמא ארנונה, חשמל ומים הן הוצאות דו חודשיות, ובחודש שעבר ההוצאה עליהם הייתה 0 ש"ח. משפחת ישראלי שמרה את היתרה של החודש הקודם: 500 ש"ח לארנונה, 300 ש"ח לחשמל ו 100 ש"ח למים ע"י רישומם בעמודת "בקופה" ובחשבון הבנק. דבר זה איפשר לה להשתמש בכסף הזה החודש בכדי להשלים את החסר: 500 ש"ח לארנונה, 230 ש"ח לחשמל ו 80 ש"ח למים ע"י רישום בעמודת "מהקופה" וחיסורם מעמודת "בקופה" ומהכסף הפנוי בחשבון הבנק.
4. החודש השתמשה במשפחה ב 1420.5 ש"ח מהקופה.
5. החודש הקופה גדלה מ 3874.5 ש"ח ל 6471 ש"ח בעיקר בגלל אי הוצאת כסף על סעיף הנופש וסעיף "הבלתי צפוי". המספר הזה, 6471 ש"ח, מציין את כמות הכסף שאסור להוציא אותו מחשבון הבנק כי הוא נשמר לחודשים הבאים (2500 ש"ח ממנו מיועדים לנופש).
6. החודש המשפחה הייתה בעודף של 65.5 ש"ח.
7. כשעוברים בין חודש לחודש מוחקים את כל ההעברות בעמודת "מהקופה".
8. בסיום חודש שומרים את כל ההכנסות בפועל וההוצאות בפועל על מנת לקבל תמונה של מה שקרה עד עכשיו. זה יעזור לעדכן / לשנות את התקציב על פי התמונה האמיתית.

בטור הבא נראה מה עושים בסיום השנה.

ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק II – רישום הנתונים השבועיים" – ראינו כיצד משפחת ישראלי סיכמה את השבוע הראשון של המעקב אחרי ההוצאות וההכנסות שלהם. הם הקפידו על הסיכום השבועי במשך כל החודש, וכך נראה דו"ח ביצוע תקציב בסוף החודש. (אפשר למצוא אותו גם בלינק הזה – https://tinyurl.com/yy33y9vk)

מה אפשר ללמוד מהדו"ח הזה ומה זאת עמודת "בקופה"?
1. ההכנסות החודשיות של המשפחה היו 17904 ש"ח.
2. ההוצאות החודשיות בפועל של המשפחה היו 13971.4 ש"ח.
3. זאת אומרת שהיתרה בחשבון העו"ש שלהם גדלה החודש הזה ב 13971.4 ש"ח – 17904 ש"ח = 3932.6 ש"ח. מה זה אומר? האם מותר להם להשתמש ב 3932.6 ש"ח לאיזה מטרה שהם רוצים? התשובה היא כמובן לא! כי שימו לב שבחודש הזה לא שולמה ארנונה כי היא משולמת פעם בחודשים, וזה נכון גם לגבי חשמל ומים. לא שולם גם ביטוח דירה, ביטוח ורישוי רכב ונופש שהן הוצאות שקורות פעם בשנה. כמו כן שולם פחות על הוצאות משתנות כמו עוזרת בית, תחזוקת בית, גז, דלק, קפה – נספרסו, בגדים, טיפולי שיניים וכדומה.
5. בגלל שתקציב שהוכן מראה מה ההוצאה הממוצעת החודשית, יש לשמור את כל הרזרבות של חודש בו ההוצאה היא פחות מהממוצע לחודשים בהן ההוצאה תהיה יותר מהממוצע. לדוגמא בחודש הבא יגיע תשלום ארנונה בסך של 1000 ש"ח. התשלום ישולם מהתקציב של החודש הראשון פלוס התקציב של החודש השני.
6. את הכסף שלא הוצא בחודש הזה יש לשמור (ולרשום) בקופה. לכל סעיף זה התקציב החודשי פחות כמה שהוצא בפועל בחודש (אם הוצא פחות). במקרה של הארנונה התקציב הוא 500 ש"ח, ההוצאה הייתה 0 לכן יש להעביר בסוף החודש לקופה 500 ש"ח. במקרה של דלק התקציב הוא 600 ש"ח, ההוצאה הייתה 550 ש"ח לכן יש להעביר בסוף החודש לקופה 50 ש"ח. במקרה של נופש התקציב הוא 1250 ש"ח, ההוצאה הייתה 0 לכן יש להעיבר בסוף החודש לקופה 1250 ש"ח. בקופה נצברו 3874.5 ש"ח שזאת כמות הכסף שאסור להוציא אותו מחשבון העו"ש. זאת אומרת שאם יש בחשבון העו"ש 4000 ש"ח מותר להוציא אך ורק 125.5 ש"ח.
7. החודש יש גם סעיפים בו הוציאה המשפחה יותר מהתקציב. חוג מחשבים לילדה (25 ש"ח) (שדיברנו על הסיבה בטור הקודם) וכן מזון (50 ש"ח). זאת הסיבה שההפרש בין הההכנסות להוצאות בפועל הוא 58.1 ש"ח לעומת התכנון של 133.1 ש"ח ש"ח.

בטור הבא – ביצוע החלטה – חלק IV – סיכום חודש שני – נראה איך משתמשים בכסף שנצבר בקופה.

ביצוע החלטה – חלק II – רישום הנתונים השבועיים

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק I – איסוף נתונים" – ראינו כיצד משפחת ישראלי אספה את נתוני ההוצאות שלהם של השבוע הראשון של החודש. הנתונים נאספו מהאתר של הבנק, מהאתרים של כרטיסי האשראי ומרישום ידני של ההוצאות במזומן.
להלן דף ההוצאות השבועי לפי סעיפי ההוצאות בתקציב:
עמלות בנק – 17.14 ש"ח
עוזרת בית – 242.5 ש"ח
חוג מחשבים לילדה – 150 ש"ח
הכלב – 240 ש"ח
מתנות – 160 ש"ח
ציוד בית ספר לילדה – 56.8 ש"ח
תרופות – 39.9 ש"ח
ספר של האישה – 200 ש"ח
מזון – 1130.94 ש"ח
בלתי צפוי – 250 ש"ח
שכ"ד – 3750 ש"ח
הימורים – 34 ש"ח
סרט – 88 ש"ח
מסעדה – 150 ש"ח
אז מה עושים עם הרשימה הזאת? מכניסים אותה לדו"ח ביצוע התקציב אשר אפשר למצוא אותו בלינק הזה – https://tinyurl.com/y29up5sy.

הסברים על השימוש בדו"ח ביצוע תקציב (אשר נגזר מהתקציב שהכינו משפחת ישראלי)
1. את ההוצאות החודשיות רושמים בעמודה "בפועל" על פי סוג ההוצאה. כפי שניתן לראות בשבוע הראשון סך ההוצאות בפועל של המשפחה הוא 6509.28 ש"ח
2. עמודת "הוצאה חודשית מתואמת" היא המקסימום בין התקציב החודשי לבין כמה שהוצא בפועל. סעיף ההוצאות שמדגים זאת הוא סעיף "חוג מחשבים" של "ילדה 2". עלות החוג השנתי הוא 1500 ש"ח לעשרה חודשים (החוג לא מתקיים בחודשי יולי ואוגוסט), לכן ההוצאה החודשית הממוצעת היא 1500 ש"ח חלקי 12 = 125 ש"ח. אך במשך עשרה חודשים בהם מתקיים החוג ההוצאה היא 150 ש"ח.
3. בטור הבא נרחיב את ההסבר על השימוש ב"הוצאה חודשית מתואמת" ובשני העמודות "מהקופה" ו "בקופה".
4. בשורת ההפרש, ישנם שני מספרים. המספר הימני הוא ההבדל בין הכנסות להוצאות לפי התקציב המתוכנן (133.1 ש"ח). המספר השמאלי הוא המצב החודשי המתואם לפני ההוצאות בפועל (108.1 ש"ח). בנתיים מצבה של משפחת ישראלי הוא טוב.

בטור הבא – "ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון" – נראה איך מסכמים חודש ונרחיב על נקודה 3.

תיק המניות שלי ב 2020

זאת לא הייתה שנה לאנשים עם לב חלש. זאת הייתה הפעם השלישית בחיי שחוויתי ירידות שערים כאלו. הפעם הראשונה הייתה בשנת 2000, הפעם השנייה הייתה בשנת 2008. הלקח שלי משתי הפעמים הקודמות (שלשמחתי ישמתי הפעם) הוא: "אם אתה מאמין באנושות, כשהשוק יורד יותר מ 30%, תתחיל לקנות". אני מקווה שלא נצטרך לישם את הלקח הזה ב 2021 למרות שאת 2020 סיימתי עם תשואה שקלית של 24.48%.

הכוח של ריבית דריבית

שאלה: אם תפקידו בבנק 1000 ש"ח בתוכנית חסכון של חמש שנים בריבית של 3% בשנה, כמה כסף יהיה לכם כשתסתיים תוכנית החסכון? (לפני תשלום מס).
א) 1150 ש"ח
ב) 1159.27 ש"ח
ג) 1015 ש"ח
ד) אף אחת מהתשובות

התשובה היא ב' – 1159 ש"ח.

ההסבר הוא כדלקמן:
כעבור שנה תקבלו 3% על ההשקעה הראשונית של 1000 ש"ח. 3% מ 1000 ש"ח הם 30 ש"ח, זאת אומרת שיהיה לכם בתוכנית החסכון 1030 ש"ח.
בסיום השנה השנייה תקבלו 3% על 1030 ש"ח. 3% מ 1030 ש"ח הם 30.9 ש"ח, זאת אומרת שיהיה לכם בתוכנית החסכון 1060.9 ש"ח.
בסיום השנה השלישית תקבלו 3% על 1060.9 ש"ח. 3% מ 1060.9 ש"ח הם 31.827 ש"ח. זאת אומרת שיהיה לכם בתוכנית החסכון 1092.727 ש"ח.
בסיום השנה הרביעית תקבלו 3% על 1092.727 ש"ח. 3% מ 1092.727 הם 32.78181 ש"ח. זאת אומרת שיהיה לכם בתוכנית החסכון 1125.50881 ש"ח.
בסיום השנה החמישית תקבלו 3% על 1125.50881 ש"ח. 3% מ 1125.50881 הם 33.7652643 ש"ח. זאת אומרת כשתבואו למשוך את הכסף מתוכנית החסכון יהיה לכם (לפני תשלום מס) 1159.2740743 ש"ח.
יש דרך יותר קלה לבצע את החישוב הזה. 3% בחזקת 5 או 1.03^5 = 1.1592740743 כפול 1000 ש"ח יוצא 1159.2740743 ש"ח.

החישוב הזה מראה את הכוח של ריבית דריבית. ריבית דריבית משקפת את הריבית המצטברת. כלומר, לא מדובר רק בריבית על ההשקעה הראשונית אלא גם על הריבית שהצטרפה לאורך תקופת החסכון. ככל שתקופת החסכון יותר ארוכה, האפקט החיובי של הריבית דריבית יותר גדול. זה כמובן אפקט שלילי כאשר מדובר הלוואה.

בטבלה מעל מראה כמה כסף יהיה לאדם בגיל 67 אם השקיע 10000 ש"ח כתלות בתשואה השנתית ובגיל בו הפקיד את הכסף. הטבלה למעלה יש 4 גילאי הפקדה: 21, 31, 41 ו 51. כמו כן יש 9 תשואות שנתיות: מ 2% עד 10%.
לדוגמא בהשקעה שנותנת תשואה שנתית של 3% יהיו לאדם בגיל 67, 38950.44 ש"ח אם הפקיד את ה 10,000 ש"ח בגיל 21, לעומת 16047.06 ש"ח אם הפקיד את ה 10,000 ש"ח בגיל 51 בהשקעה שנותנת אותה תשואה של 3% . פי 2.427!
דוגמא נוספת היא שההשקעה שנותנת תשואה שנתית של 2% (תשואה שיחסית קל להשיג) לאורך 46 שנה שקולה להשקעה שנותנת 6% (תשואה שקשה להשיג) לאורך 16 שנה.
כמו כן ככל התשואה השנתית יותר גבוהה לזמן שבו הכסף צבר ריבית יש לזה אפקט צבירה הרבה יותר משמעותי.
המסקנה העיקרית (חוץ מלנסות לחפש השקעות שנתונות תשואה גבוהה) היא כמובן להתחיל לחסוך כמה שיותר מוקדם.