השקעה משנה חיים

אני בטוח שגם לכם יש את החלום לעשות השקעה שתשנה לכם את החיים. הפיספוס האחרון שלי להשקעה כזאת היה באוקטובר 2015 כאשר עבדתי כפרילנסר במגזין "בלייזר". קיבלתי משימה לכתוב על הדארקנט (הרשת האפלה) בה אפשר לקנות סמים, כסף מזויף או אפילו לשכור רוצחים (לא מומלץ). התשלום בדארקנט נעשה בעזרת ביטקוין בגלל האנונימיות שהוא מספק. בזמן שעבדתי על הכתבה מחירו של ביטקוין אחד נע סביב $250 ואני זוכר שהתלבטתי עם עצמי האם לקנות כמה ביטקוינים ובסוף החלטתי שלא. היום מחירו של ביטקוין אחד נע סביב $50,000, עליה של פי 200(!) בארבע וחצי שנים, השקעה של $1000 הייתה שווה היום $200,000.

השקעות משנות חיים תמיד יהיו השקעות עם סיכון גבוה והשקעות עם סיכון נמוך תמיד יתנו תשואה נמוכה.
תוכנית חסכון בבנק זאת השקעה עם סיכון מאד נמוך אבל לא תמצאו כזאת שתחזיר לכם פי 200 ממה שהשקעתם תוך ארבע וחצי שנים. מחיר של שני טורים בלוטו הוא 6 ש"ח ויש לכם סיכוי של 1:8,136,744 לזכות בפרס הראשון שיכול להגיע ל 50 מיליון ש"ח, אז זה די בטוח שתפסידו את ה 6 שקלים שהשקעתם.

אז השאלה מה צריכה להיות האסטרטגיה של השקעות בסיכון מאד גבוה?
התשובה היא להקצות אחוז מסוים מהחסכון ו"לסמן פסיכולוגית" את הכסף שהושקע ככסף שלא יחזור, כך תוכלו להיות מופתעים אך ורק לטובה.
לצורך דוגמא, בואו ונניח שאתם מצליחים לחסוך 12,000 ש"ח בשנה (1,000 ש"ח בחודש) כי אתם מנהלים בצורה נבונה את כלכלת הבית שלכם. נניח שהחלטתם להקצות 10% מהחסכון שלכם להשקעות עם סיכון מאד גבוה, זה אומר שאתם משקיעים ושוכחים מ 1,200 ש"ח כל שנה.

הנה טבלה היפותטית של השקעות במהלך עשור (כאשר כל שנה מושקעים 1200 ש"ח, סה"כ 12,000 ש"ח בעשור):

רוב ההשקעות לא היו מוצלחות (בשתיים אפילו נמחקה ההשקעה לגמרי), אך מספיק שרק השקעה אחת תהיה מאד מוצלחת כדי לשנות את החיים. אם תחסכו יותר או תגדילו את אחוז ההקצעה להשקעות עם סיכון גבוה, יש סיכוי יותר גבוה שההשקעות שלכם יניבו סכומי כסף גדולים יותר.
כל מה שנשאר עכשיו זה למצוא השקעות עם סיכון גבוה וסיכוי לתשואה ענקית.

ביצוע החלטה – חלק IV – סיכום חודש שני

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון" – ראינו כיצד משפחת ישראלי סיכמה את החודש הראשון של המעקב אחרי ההוצאות וההכנסות שלהם. להפתעתם ושימחתם הם הקפידו על הסיכום השבועי גם במהלך כל החודש השני, וכך נראה דו"ח ביצוע תקציב בסוף החודש השני. (אפשר למצוא אותו גם בלינק הזה – https://tinyurl.com/4lj6pvan)

מה אפשר ללמוד מהדו"ח ומה הם המספרים בעמודת "מהקופה"?
1. ההכנסות החודשיות של המשפחה היו 17904 ש"ח.
2. ההוצאות החודשיות בפועל של המשפחה היו 15241.9 ש"ח.
3. החודש היו כמה סעיפי הוצאות שההוצאה בהן הייתה יותר גדולה ממה שהוקצב. לדוגמא ארנונה, חשמל ומים הן הוצאות דו חודשיות, ובחודש שעבר ההוצאה עליהם הייתה 0 ש"ח. משפחת ישראלי שמרה את היתרה של החודש הקודם: 500 ש"ח לארנונה, 300 ש"ח לחשמל ו 100 ש"ח למים ע"י רישומם בעמודת "בקופה" ובחשבון הבנק. דבר זה איפשר לה להשתמש בכסף הזה החודש בכדי להשלים את החסר: 500 ש"ח לארנונה, 230 ש"ח לחשמל ו 80 ש"ח למים ע"י רישום בעמודת "מהקופה" וחיסורם מעמודת "בקופה" ומהכסף הפנוי בחשבון הבנק.
4. החודש השתמשה במשפחה ב 1420.5 ש"ח מהקופה.
5. החודש הקופה גדלה מ 3874.5 ש"ח ל 6471 ש"ח בעיקר בגלל אי הוצאת כסף על סעיף הנופש וסעיף "הבלתי צפוי". המספר הזה, 6471 ש"ח, מציין את כמות הכסף שאסור להוציא אותו מחשבון הבנק כי הוא נשמר לחודשים הבאים (2500 ש"ח ממנו מיועדים לנופש).
6. החודש המשפחה הייתה בעודף של 65.5 ש"ח.
7. כשעוברים בין חודש לחודש מוחקים את כל ההעברות בעמודת "מהקופה".
8. בסיום חודש שומרים את כל ההכנסות בפועל וההוצאות בפועל על מנת לקבל תמונה של מה שקרה עד עכשיו. זה יעזור לעדכן / לשנות את התקציב על פי התמונה האמיתית.

בטור הבא נראה מה עושים בסיום השנה.

ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק II – רישום הנתונים השבועיים" – ראינו כיצד משפחת ישראלי סיכמה את השבוע הראשון של המעקב אחרי ההוצאות וההכנסות שלהם. הם הקפידו על הסיכום השבועי במשך כל החודש, וכך נראה דו"ח ביצוע תקציב בסוף החודש. (אפשר למצוא אותו גם בלינק הזה – https://tinyurl.com/yy33y9vk)

מה אפשר ללמוד מהדו"ח הזה ומה זאת עמודת "בקופה"?
1. ההכנסות החודשיות של המשפחה היו 17904 ש"ח.
2. ההוצאות החודשיות בפועל של המשפחה היו 13971.4 ש"ח.
3. זאת אומרת שהיתרה בחשבון העו"ש שלהם גדלה החודש הזה ב 13971.4 ש"ח – 17904 ש"ח = 3932.6 ש"ח. מה זה אומר? האם מותר להם להשתמש ב 3932.6 ש"ח לאיזה מטרה שהם רוצים? התשובה היא כמובן לא! כי שימו לב שבחודש הזה לא שולמה ארנונה כי היא משולמת פעם בחודשים, וזה נכון גם לגבי חשמל ומים. לא שולם גם ביטוח דירה, ביטוח ורישוי רכב ונופש שהן הוצאות שקורות פעם בשנה. כמו כן שולם פחות על הוצאות משתנות כמו עוזרת בית, תחזוקת בית, גז, דלק, קפה – נספרסו, בגדים, טיפולי שיניים וכדומה.
5. בגלל שתקציב שהוכן מראה מה ההוצאה הממוצעת החודשית, יש לשמור את כל הרזרבות של חודש בו ההוצאה היא פחות מהממוצע לחודשים בהן ההוצאה תהיה יותר מהממוצע. לדוגמא בחודש הבא יגיע תשלום ארנונה בסך של 1000 ש"ח. התשלום ישולם מהתקציב של החודש הראשון פלוס התקציב של החודש השני.
6. את הכסף שלא הוצא בחודש הזה יש לשמור (ולרשום) בקופה. לכל סעיף זה התקציב החודשי פחות כמה שהוצא בפועל בחודש (אם הוצא פחות). במקרה של הארנונה התקציב הוא 500 ש"ח, ההוצאה הייתה 0 לכן יש להעביר בסוף החודש לקופה 500 ש"ח. במקרה של דלק התקציב הוא 600 ש"ח, ההוצאה הייתה 550 ש"ח לכן יש להעביר בסוף החודש לקופה 50 ש"ח. במקרה של נופש התקציב הוא 1250 ש"ח, ההוצאה הייתה 0 לכן יש להעיבר בסוף החודש לקופה 1250 ש"ח. בקופה נצברו 3874.5 ש"ח שזאת כמות הכסף שאסור להוציא אותו מחשבון העו"ש. זאת אומרת שאם יש בחשבון העו"ש 4000 ש"ח מותר להוציא אך ורק 125.5 ש"ח.
7. החודש יש גם סעיפים בו הוציאה המשפחה יותר מהתקציב. חוג מחשבים לילדה (25 ש"ח) (שדיברנו על הסיבה בטור הקודם) וכן מזון (50 ש"ח). זאת הסיבה שההפרש בין הההכנסות להוצאות בפועל הוא 58.1 ש"ח לעומת התכנון של 133.1 ש"ח ש"ח.

בטור הבא – ביצוע החלטה – חלק IV – סיכום חודש שני – נראה איך משתמשים בכסף שנצבר בקופה.

ביצוע החלטה – חלק II – רישום הנתונים השבועיים

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק I – איסוף נתונים" – ראינו כיצד משפחת ישראלי אספה את נתוני ההוצאות שלהם של השבוע הראשון של החודש. הנתונים נאספו מהאתר של הבנק, מהאתרים של כרטיסי האשראי ומרישום ידני של ההוצאות במזומן.
להלן דף ההוצאות השבועי לפי סעיפי ההוצאות בתקציב:
עמלות בנק – 17.14 ש"ח
עוזרת בית – 242.5 ש"ח
חוג מחשבים לילדה – 150 ש"ח
הכלב – 240 ש"ח
מתנות – 160 ש"ח
ציוד בית ספר לילדה – 56.8 ש"ח
תרופות – 39.9 ש"ח
ספר של האישה – 200 ש"ח
מזון – 1130.94 ש"ח
בלתי צפוי – 250 ש"ח
שכ"ד – 3750 ש"ח
הימורים – 34 ש"ח
סרט – 88 ש"ח
מסעדה – 150 ש"ח
אז מה עושים עם הרשימה הזאת? מכניסים אותה לדו"ח ביצוע התקציב אשר אפשר למצוא אותו בלינק הזה – https://tinyurl.com/y29up5sy.

הסברים על השימוש בדו"ח ביצוע תקציב (אשר נגזר מהתקציב שהכינו משפחת ישראלי)
1. את ההוצאות החודשיות רושמים בעמודה "בפועל" על פי סוג ההוצאה. כפי שניתן לראות בשבוע הראשון סך ההוצאות בפועל של המשפחה הוא 6509.28 ש"ח
2. עמודת "הוצאה חודשית מתואמת" היא המקסימום בין התקציב החודשי לבין כמה שהוצא בפועל. סעיף ההוצאות שמדגים זאת הוא סעיף "חוג מחשבים" של "ילדה 2". עלות החוג השנתי הוא 1500 ש"ח לעשרה חודשים (החוג לא מתקיים בחודשי יולי ואוגוסט), לכן ההוצאה החודשית הממוצעת היא 1500 ש"ח חלקי 12 = 125 ש"ח. אך במשך עשרה חודשים בהם מתקיים החוג ההוצאה היא 150 ש"ח.
3. בטור הבא נרחיב את ההסבר על השימוש ב"הוצאה חודשית מתואמת" ובשני העמודות "מהקופה" ו "בקופה".
4. בשורת ההפרש, ישנם שני מספרים. המספר הימני הוא ההבדל בין הכנסות להוצאות לפי התקציב המתוכנן (133.1 ש"ח). המספר השמאלי הוא המצב החודשי המתואם לפני ההוצאות בפועל (108.1 ש"ח). בנתיים מצבה של משפחת ישראלי הוא טוב.

בטור הבא – "ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון" – נראה איך מסכמים חודש ונרחיב על נקודה 3.

תיק המניות שלי ב 2020

זאת לא הייתה שנה לאנשים עם לב חלש. זאת הייתה הפעם השלישית בחיי שחוויתי ירידות שערים כאלו. הפעם הראשונה הייתה בשנת 2000, הפעם השנייה הייתה בשנת 2008. הלקח שלי משתי הפעמים הקודמות (שלשמחתי ישמתי הפעם) הוא: "אם אתה מאמין באנושות, כשהשוק יורד יותר מ 30%, תתחיל לקנות". אני מקווה שלא נתצרך לישם את הלקח הזה ב 2021 למרות שאת 2020 סיימתי עם תשואה של 30%.