ביצוע החלטה – חלק IV – סיכום חודש שני

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון" – ראינו כיצד משפחת ישראלי סיכמה את החודש הראשון של המעקב אחרי ההוצאות וההכנסות שלהם. להפתעתם ושימחתם הם הקפידו על הסיכום השבועי גם במהלך כל החודש השני, וכך נראה דו"ח ביצוע תקציב בסוף החודש השני. (אפשר למצוא אותו גם בלינק הזה – https://tinyurl.com/4lj6pvan)

מה אפשר ללמוד מהדו"ח ומה הם המספרים בעמודת "מהקופה"?
1. ההכנסות החודשיות של המשפחה היו 17904 ש"ח.
2. ההוצאות החודשיות בפועל של המשפחה היו 15241.9 ש"ח.
3. החודש היו כמה סעיפי הוצאות שההוצאה בהן הייתה יותר גדולה ממה שהוקצב. לדוגמא ארנונה, חשמל ומים הן הוצאות דו חודשיות, ובחודש שעבר ההוצאה עליהם הייתה 0 ש"ח. משפחת ישראלי שמרה את היתרה של החודש הקודם: 500 ש"ח לארנונה, 300 ש"ח לחשמל ו 100 ש"ח למים ע"י רישומם בעמודת "בקופה" ובחשבון הבנק. דבר זה איפשר לה להשתמש בכסף הזה החודש בכדי להשלים את החסר: 500 ש"ח לארנונה, 230 ש"ח לחשמל ו 80 ש"ח למים ע"י רישום בעמודת "מהקופה" וחיסורם מעמודת "בקופה" ומהכסף הפנוי בחשבון הבנק.
4. החודש השתמשה במשפחה ב 1420.5 ש"ח מהקופה.
5. החודש הקופה גדלה מ 3874.5 ש"ח ל 6471 ש"ח בעיקר בגלל אי הוצאת כסף על סעיף הנופש וסעיף "הבלתי צפוי". המספר הזה, 6471 ש"ח, מציין את כמות הכסף שאסור להוציא אותו מחשבון הבנק כי הוא נשמר לחודשים הבאים (2500 ש"ח ממנו מיועדים לנופש).
6. החודש המשפחה הייתה בעודף של 65.5 ש"ח.
7. כשעוברים בין חודש לחודש מוחקים את כל ההעברות בעמודת "מהקופה".
8. בסיום חודש שומרים את כל ההכנסות בפועל וההוצאות בפועל על מנת לקבל תמונה של מה שקרה עד עכשיו. זה יעזור לעדכן / לשנות את התקציב על פי התמונה האמיתית.

בטור הבא נראה מה עושים בסיום השנה.

ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק II – רישום הנתונים השבועיים" – ראינו כיצד משפחת ישראלי סיכמה את השבוע הראשון של המעקב אחרי ההוצאות וההכנסות שלהם. הם הקפידו על הסיכום השבועי במשך כל החודש, וכך נראה דו"ח ביצוע תקציב בסוף החודש. (אפשר למצוא אותו גם בלינק הזה – https://tinyurl.com/yy33y9vk)

מה אפשר ללמוד מהדו"ח הזה ומה זאת עמודת "בקופה"?
1. ההכנסות החודשיות של המשפחה היו 17904 ש"ח.
2. ההוצאות החודשיות בפועל של המשפחה היו 13971.4 ש"ח.
3. זאת אומרת שהיתרה בחשבון העו"ש שלהם גדלה החודש הזה ב 13971.4 ש"ח – 17904 ש"ח = 3932.6 ש"ח. מה זה אומר? האם מותר להם להשתמש ב 3932.6 ש"ח לאיזה מטרה שהם רוצים? התשובה היא כמובן לא! כי שימו לב שבחודש הזה לא שולמה ארנונה כי היא משולמת פעם בחודשים, וזה נכון גם לגבי חשמל ומים. לא שולם גם ביטוח דירה, ביטוח ורישוי רכב ונופש שהן הוצאות שקורות פעם בשנה. כמו כן שולם פחות על הוצאות משתנות כמו עוזרת בית, תחזוקת בית, גז, דלק, קפה – נספרסו, בגדים, טיפולי שיניים וכדומה.
5. בגלל שתקציב שהוכן מראה מה ההוצאה הממוצעת החודשית, יש לשמור את כל הרזרבות של חודש בו ההוצאה היא פחות מהממוצע לחודשים בהן ההוצאה תהיה יותר מהממוצע. לדוגמא בחודש הבא יגיע תשלום ארנונה בסך של 1000 ש"ח. התשלום ישולם מהתקציב של החודש הראשון פלוס התקציב של החודש השני.
6. את הכסף שלא הוצא בחודש הזה יש לשמור (ולרשום) בקופה. לכל סעיף זה התקציב החודשי פחות כמה שהוצא בפועל בחודש (אם הוצא פחות). במקרה של הארנונה התקציב הוא 500 ש"ח, ההוצאה הייתה 0 לכן יש להעביר בסוף החודש לקופה 500 ש"ח. במקרה של דלק התקציב הוא 600 ש"ח, ההוצאה הייתה 550 ש"ח לכן יש להעביר בסוף החודש לקופה 50 ש"ח. במקרה של נופש התקציב הוא 1250 ש"ח, ההוצאה הייתה 0 לכן יש להעיבר בסוף החודש לקופה 1250 ש"ח. בקופה נצברו 3874.5 ש"ח שזאת כמות הכסף שאסור להוציא אותו מחשבון העו"ש. זאת אומרת שאם יש בחשבון העו"ש 4000 ש"ח מותר להוציא אך ורק 125.5 ש"ח.
7. החודש יש גם סעיפים בו הוציאה המשפחה יותר מהתקציב. חוג מחשבים לילדה (25 ש"ח) (שדיברנו על הסיבה בטור הקודם) וכן מזון (50 ש"ח). זאת הסיבה שההפרש בין הההכנסות להוצאות בפועל הוא 58.1 ש"ח לעומת התכנון של 133.1 ש"ח ש"ח.

בטור הבא – ביצוע החלטה – חלק IV – סיכום חודש שני – נראה איך משתמשים בכסף שנצבר בקופה.

ביצוע החלטה – חלק II – רישום הנתונים השבועיים

בטור הקודם – "ביצוע החלטה – חלק I – איסוף נתונים" – ראינו כיצד משפחת ישראלי אספה את נתוני ההוצאות שלהם של השבוע הראשון של החודש. הנתונים נאספו מהאתר של הבנק, מהאתרים של כרטיסי האשראי ומרישום ידני של ההוצאות במזומן.
להלן דף ההוצאות השבועי לפי סעיפי ההוצאות בתקציב:
עמלות בנק – 17.14 ש"ח
עוזרת בית – 242.5 ש"ח
חוג מחשבים לילדה – 150 ש"ח
הכלב – 240 ש"ח
מתנות – 160 ש"ח
ציוד בית ספר לילדה – 56.8 ש"ח
תרופות – 39.9 ש"ח
ספר של האישה – 200 ש"ח
מזון – 1130.94 ש"ח
בלתי צפוי – 250 ש"ח
שכ"ד – 3750 ש"ח
הימורים – 34 ש"ח
סרט – 88 ש"ח
מסעדה – 150 ש"ח
אז מה עושים עם הרשימה הזאת? מכניסים אותה לדו"ח ביצוע התקציב אשר אפשר למצוא אותו בלינק הזה – https://tinyurl.com/y29up5sy.

הסברים על השימוש בדו"ח ביצוע תקציב (אשר נגזר מהתקציב שהכינו משפחת ישראלי)
1. את ההוצאות החודשיות רושמים בעמודה "בפועל" על פי סוג ההוצאה. כפי שניתן לראות בשבוע הראשון סך ההוצאות בפועל של המשפחה הוא 6509.28 ש"ח
2. עמודת "הוצאה חודשית מתואמת" היא המקסימום בין התקציב החודשי לבין כמה שהוצא בפועל. סעיף ההוצאות שמדגים זאת הוא סעיף "חוג מחשבים" של "ילדה 2". עלות החוג השנתי הוא 1500 ש"ח לעשרה חודשים (החוג לא מתקיים בחודשי יולי ואוגוסט), לכן ההוצאה החודשית הממוצעת היא 1500 ש"ח חלקי 12 = 125 ש"ח. אך במשך עשרה חודשים בהם מתקיים החוג ההוצאה היא 150 ש"ח.
3. בטור הבא נרחיב את ההסבר על השימוש ב"הוצאה חודשית מתואמת" ובשני העמודות "מהקופה" ו "בקופה".
4. בשורת ההפרש, ישנם שני מספרים. המספר הימני הוא ההבדל בין הכנסות להוצאות לפי התקציב המתוכנן (133.1 ש"ח). המספר השמאלי הוא המצב החודשי המתואם לפני ההוצאות בפועל (108.1 ש"ח). בנתיים מצבה של משפחת ישראלי הוא טוב.

בטור הבא – "ביצוע החלטה – חלק III – סיכום חודש ראשון" – נראה איך מסכמים חודש ונרחיב על נקודה 3.

ביצוע החלטה – חלק I – איסוף נתונים

בטור הקודם – "קבלת החלטה – תקציב" – בנתה משפחת ישראלי תקציב חודשי והיא מוכנה להתחיל להתנהל לפיו, אבל איך עושים זאת? התשובה היא מעקב שבועי, אחרי נתוני ההוצאות וההכנסות.
את הנתונים ניתן לאסוף מאתר הבנק ואתרי כרטיסי האשראי. הבעיה היא באיסוף נתוני ההוצאות במזומן וכדי לעקוב אחריהן יש צורך לרשום איפשהוא (באפליקציה, במייל אישי או על דף) בכל פעם שאתם משלמים במזומן (בהתחלה זה מעצבן, אבל אחרי זה מתרגלים).
אז לצורך הפשטות בואו נניח שמשפחת ישראלי מתחילים את התהליך בחודש שבו הראשון לחודש נופל על יום ראשון. ביום שישי של השבוע הראשון (לפני כניסת השבת), הבעל והאישה מתיישבים להם מול המחשב בכדי לאסוף ולרכז את נתונים.
דבר ראשון הם נכנסים לאתר של הבנק, עוברים, בודקים ומסווגים את כל הנתונים מהראשון לחודש.

1. הם מגלים שהם משלמים לבנק עמלות בסך כולל של 17.1 ש"ח. הם לא מבינים מה זאת עמלת "השלמת מיני-מט"ח" ושולחים הודעה לבנקאי.
2. הם שמחים לראות שהמשכורת של הבעל נכנסה כצפוי ב 1 לחודש (המשכורת של האישה אמורה להכנס ב 10 לחודש)
3. חיובים של שני כרטיסי האשראי ירדו ב 2 לחודש.
4. נמשכו 1500 ש"ח במזומן. הבעל מאשר שזה היה הוא.
5. הועברו 92.5 ש"ח מהחשבון, האישה מאשרת שזה תשלום הפנסיה של העוזרת.
6. ירד שיק בסך 150 ש"ח. הם מסתכלים בפנקס השיקים ורואים שזה בשביל החוג מחשבים של הילדה.

דף ההוצאות שלהם אחרי המעבר על חשבון הבנק נראה כך:
עמלות בנק – 17.14 ש"ח
עוזרת בית – 92.5 ש"ח
חוג מחשבים לילדה – 150 ש"ח
כמו כן הם רושמים שסעיף האחרון בחשבון הבנק שהם עברו עליו הוא "משיכת שיק 726075" ב 5/11. (בשביל לדעת מהיכן להתחיל לסכם בשבוע הבא).

אחרי זה הם נכנסים לאתר של כרטיסי האשראי ועוברים על סעיפי ההוצאות של הכרטיס האשראי של האישה (שמספרו 1111).

1. דבר ראשון הם מבררים על מה היו ההוצאות ב paybox ומגלים שהם הציאו 240 ש"ח על וטרינר לכלב, 120 ש"ח ו 40 ש"ח על מתנות יום הולדת בעבודה.
2. הם מסווגים את שאר ההוצאות:
א. פלאש ציוד וריהוט משר – ציוד בית ספר לילדה – 56.8 ש"ח
ב. בית מרקחת פארם – תרופות – 39.9 ש"ח
ג. אסף גורי עיצוב שי – ספר של האישה – 200 ש"ח
ד. מגה בעיר + תן ביס + שופרסל און ליין – מזון – 1130.94 ש"ח
ה. קאבר שופ בע"מ – תיקון טלפון – בלתי צפוי – 250 ש"ח
כמו כן הם רושמים שסעיף האחרון בכרטיס האשראי 1111 שהם עברו עליו הוא "שופרסל און ליין" ב 5/11. (בשביל לדעת מהיכן להתחיל לסכם בשבוע הבא).

דף ההוצאות שלהם אחרי המעבר על כרטיס אשראי של האישה (ביחד עם חשבון הבנק) לפי סעיפי ההוצאות בתקציב נראה כך:
עמלות בנק – 17.14 ש"ח
עוזרת בית – 92.5 ש"ח
חוג מחשבים לילדה – 150 ש"ח
הכלב – 240 ש"ח
מתנות – 160 ש"ח
ציוד בית ספר לילדה – 56.8 ש"ח
תרופות – 39.9 ש"ח
ספר של האישה – 200 ש"ח
מזון – 1130.94 ש"ח
בלתי צפוי – 250 ש"ח

לאחר מכן הם עושים אותו דבר עם כרטיס האשראי של הבעל ועם ההוצאות שבוצעו במזומן, ובסיום יש להם דף עם רשימה של כל ההוצאות שקרו מתחילת השבוע. אז מה עושים עם הרשימה הזאת? את זה נראה בטור הבא בנושא – ביצוע החלטה – חלק II – רישום הנתונים השבועיים.

קבלת החלטה – תקציב

בטור הקודם – "תמונת מצב והערכת מצב – מאזן" – פגשנו את משפחת ישראלי שהמאזן שלה הראה כי בממוצע בכל חודש סך ההוצאות של התא המשפחתי גדול ב 1122.90 ₪ מסך ההכנסות. אחרי דין ודברים החליטו הבעל והאישה שהמצב הזה אינו תקין ושניהם רוצים להגיע לפחות לאיזון בין ההוצאות להכנסות.
אני בטוח שיש לכם הצעה למשפחת ישראלי איך להגיע לאיזון שמבוססת על סט הערכים והעדפות שלכם. לדוגמא, אני אישית החלטתי לפני כשנתיים שאני לא קונה יותר בגדים חדשים אלא בכדי להחליף בגדים שנקרעו ומצד שני אני מהמר כל שבוע בטוטו ב 20 ₪. אני משוכנע שיש המון אנשים שחושבים שהבחירה שלי לא נכונה, אז צריך לזכור שאין דרך נכונה, יש דרך שמתאימה, ומה שחשוב זה לעמוד ביעד המוגדר, שבמקרה שלנו הוא איזון בין ההוצאות להכנסות.
אחרי דין ודברים, חלקם בטונים גבוהים, הגיעו האישה והבעל לעמק השווה והחלטה על מבנה התקציב השנתי שלהם. בלינק הזה (וגם למטה) – https://tinyurl.com/y4e5dtnw – תוכלו לראות גיליון אלקטרוני שמראה את התקציב של משפחת ישראלי.

ואלו השינויים שהם עשו בכדי להגיע למצב שבו בממוצע סך ההכנסות החודשיות גדול ב 135.43 ש"ח מסך ההוצאות.
1. הוחלט שהאישה תעבוד שעות נוספות, דבר שיגדיל את ההכנסות החודשיות ב 600 ש"ח
2. הוחלט שהעוזרת תגיע פעם בשבועיים ולא כל שבוע, דבר שיקטין את ההוצאות בחודשיות ב 500 ש"ח. בשבוע שהעוזרת לא מגיעה בני הבית (כולל הילדים!) ינקו את הבית.
3. בסעיף האוכל, סעיף שמאד קל לקצץ בו, הוחלט להקטין את הוצאות המזון ב 500 ש"ח בחודש ע"י הפסקת קניה של מוצרי מותרות (כמו גלידות ומעדנים). כמו כן הוחלט להקטין את הוצאות קפסולות הקפה ב 500 ש"ח בשנה (41.67 ש"ח בחודש) ע"י חזרה לשתיית קפה "רגיל".
4. בסעיף הבילויים, הוחלט לצמצם את החופשה השנתית ב 5000 ש"ח (416.67 ש"ח בחודש) ואת היציאה למסעדות ב 200 ש"ח בחודש.
5. לאחר מעבר נוסף על היסטורית ההוצאות, הגיעו בני המשפחה למסקנה שיש להוסיף סעיף הוצאות נוסף שנקרא – "בלתי צפוי". סעיף זה יכלול כל ההוצאות הבלתי צפויות / מתוכננות ושאין להן סעיף מיוחד (כגון: תיקון טלפון שנשבר או עזרה לבן משפחה בצרה).

המשפחה עשתה צעד חשוב ובטור הבא – "ביצוע החלטה – חלק I – איסוף נתונים" נתחיל לראות כיצד מבצעים מעקב חודשי בכדי לוודא שאכן עומדים ביעד שהוגדר בתקציב.