קבלת החלטה – תקציב

בטור הקודם – "תמונת מצב והערכת מצב – מאזן" – פגשנו את משפחת ישראלי שהמאזן שלה הראה כי בממוצע בכל חודש סך ההוצאות של התא המשפחתי גדול ב 1122.90 ₪ מסך ההכנסות. אחרי דין ודברים החליטו הבעל והאישה שהמצב הזה אינו תקין ושניהם רוצים להגיע לפחות לאיזון בין ההוצאות להכנסות.
אני בטוח שיש לכם הצעה למשפחת ישראלי איך להגיע לאיזון שמבוססת על סט הערכים והעדפות שלכם. לדוגמא, אני אישית החלטתי לפני כשנתיים שאני לא קונה יותר בגדים חדשים אלא בכדי להחליף בגדים שנקרעו ומצד שני אני מהמר כל שבוע בטוטו ב 20 ₪. אני משוכנע שיש המון אנשים שחושבים שהבחירה שלי לא נכונה, אז צריך לזכור שאין דרך נכונה, יש דרך שמתאימה, ומה שחשוב זה לעמוד ביעד המוגדר, שבמקרה שלנו הוא איזון בין ההוצאות להכנסות.
אחרי דין ודברים, חלקם בטונים גבוהים, הגיעו האישה והבעל לעמק השווה והחלטה על מבנה התקציב השנתי שלהם. בלינק הזה (וגם למטה) – https://tinyurl.com/y4e5dtnw – תוכלו לראות גיליון אלקטרוני שמראה את התקציב של משפחת ישראלי.

ואלו השינויים שהם עשו בכדי להגיע למצב שבו בממוצע סך ההכנסות החודשיות גדול ב 135.43 ש"ח מסך ההוצאות.
1. הוחלט שהאישה תעבוד שעות נוספות, דבר שיגדיל את ההכנסות החודשיות ב 600 ש"ח
2. הוחלט שהעוזרת תגיע פעם בשבועיים ולא כל שבוע, דבר שיקטין את ההוצאות בחודשיות ב 500 ש"ח. בשבוע שהעוזרת לא מגיעה בני הבית (כולל הילדים!) ינקו את הבית.
3. בסעיף האוכל, סעיף שמאד קל לקצץ בו, הוחלט להקטין את הוצאות המזון ב 500 ש"ח בחודש ע"י הפסקת קניה של מוצרי מותרות (כמו גלידות ומעדנים). כמו כן הוחלט להקטין את הוצאות קפסולות הקפה ב 500 ש"ח בשנה (41.67 ש"ח בחודש) ע"י חזרה לשתיית קפה "רגיל".
4. בסעיף הבילויים, הוחלט לצמצם את החופשה השנתית ב 5000 ש"ח (416.67 ש"ח בחודש) ואת היציאה למסעדות ב 200 ש"ח בחודש.
5. לאחר מעבר נוסף על היסטורית ההוצאות, הגיעו בני המשפחה למסקנה שיש להוסיף סעיף הוצאות נוסף שנקרא – "בלתי צפוי". סעיף זה יכלול כל ההוצאות הבלתי צפויות / מתוכננות ושאין להן סעיף מיוחד (כגון: תיקון טלפון שנשבר או עזרה לבן משפחה בצרה).

המשפחה עשתה צעד חשוב ובטור הבא – "ביצוע החלטה – חלק I – איסוף נתונים" נתחיל לראות כיצד מבצעים מעקב חודשי בכדי לוודא שאכן עומדים ביעד שהוגדר בתקציב.

תמונת מצב והערכת מצב – מאזן

הטור הקודם בנושא – "מבנה התהליך"

המשפט המפורסם טוען שהכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם. אני די מסכים עם הטענה הזאת אבל מעוניין להוסיף שהגיליון האלקטרוני הוא כנראה ידידו השני הכי טוב של האדם, ובעזרת הגיליון האלקטרוני נראה איך יוצרים מאזן חודשי. מטרת השלב של יצירת המאזן החודשי הוא לתת תמונת מצב פיננסי מדויקת ככל האפשר שתאפשר לבצע הערכת מצב נכונה.
בלינק הזה (וגם למטה) – https://tinyurl.com/y5vurlvn – תוכלו לראות גיליון אלקטרוני שמראה דוגמא למאזן של משפחת ישראלי. המשפחה מורכבת מאישה, בעל, ילדה בבית ספר, ילד בגן וכלב. שני ההורים שכירים, הם שוכרים דירה וברשותם מכונית אחת.

כמה הסברים ונקודות על יצירת המאזן.
כללי:
1) נא לא לשפוט את משפחת ישראלי. זה המצב שלה.
2) תהליך יצירת המאזן יכול להציף רגשות (למה אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף על…?), חשוב לעשותו ברוגע (יהיה זמן להחלטות קשות).
הכנסות:
1) החלק של ההכנסות הוא יחסית קל למילוי, יש לרשום את ההכנסה החודשית (נטו).
2) אם אתם עצמאים יש לרשום את ההכנסה החודשית הממוצעת (נטו) שאתם מושכים מהעסק שלכם. חשוב מאד לעצמאים ליצור הפרדה בין ניהול העסק לניהול משק הבית.
3) האחוזים מציינים את גודל סעיף הכנסות ספציפי ביחס לכלל ההכנסות.
הוצאות:
1) החלק של ההוצאות הוא יותר קשר למילוי ועלול לדרוש עבודת תחקיר כמו ללכת לאתר של חברת החשמל ולראות את ההוצאות בשנה האחרונה. יש סעיפים כמו סעיף המתנות שבשלב הראשון יכולים להיות ניחוש מושכל.
2) יש הוצאות שהם חודשיות (כמו שכר דירה), יש דו-חודשיות (כמו חשמל) יש עונתיות (כמו בגדים) ויש שנתיות (כמו נופש בקיץ). המאזן הוא חודשי ולכן יש צורך ליצג את כל ההוצאות כחודשיות. הדרך לעשות זאת היא לרשום את ההוצאה ולציין מה תקופת הזמן שלה בחודשים.
3) האחוזים מציינים את גודל סעיף ההכנסות ספציפי ביחס לכלל ההכנסות.
ההפרש:
1) מראה את הפרש בין ההכנסה החודשית הממוצעת להוצאה החודשית הממוצעת לאורך שנה שלמה. יהיו חודשים וההפרש יהיה יותר גדול ויהיו חודשים שההפרש יהיה יותר קטן.
2) השאיפה היא שההפרש יהיה חיובי.
הערכת מצב:
למשפחת ישראלי יש להם מינוס חודשי ממוצע של 1,122.90 ש"ח שזה מתרגם למינוס שנתי של 13474.8 ש"ח.

האם הם צריכים לעשות משהו בנידון? אי אפשר לדעת. זה תלוי בהרבה גורמים (כמו כמה כסף יש להם בעו"ש, מה תוכניות שלהם לעתיד ועוד). אבל אם הם החליטו שצריך לשנות את המצב, הטור הבא ידבר על איך עושים זאת.

הטור הבא בנושא – "קבלת החלטה – תקציב"

מבנה התהליך

הטור הקודם בנושא – "שאלון ראשוני – כמה אתם יודעים על מצבכם הפיננסי?"

פעם ראשונה שראיתי את הדיאגרמה הזאת הייתה בצבא כשהייתי חניך בקורס מפקדי טנקים. אותי זה הפתיע כי בצבא הכל מחולק לשלושה חלקים ובדיאגרמה הזאת יש ארבעה. הדיאגרמה מתארת את התהליך שאנחנו עושים בכל סיטואציה שאנחנו נתקלים בה, כשההבדל היחיד הוא כמה זמן לוקח לעבור בין ארבעת המצבים.

דוגמא ראשונה: נהיגה בכביש (מעבר מהיר מאד בין המצבים)

תמונת מצב: אנחנו נוהגים במכונית בשכונת מגורים ולפתע אנחנו רואים כדור כדורגל שמתגלגל לכביש 50 מטר לפנינו.
הערכת מצב: סביר להניח שילד ירוץ בעקבות הכדור.
קבלת החלטה: לעצור מיד את המכונית.
ביצוע החלטה: ללחוץ על הברקס בכל הכח ולצפור.

תמונת מצב: המכונית נעצרה וילד עומד בקצה המדרכה.
הערכת מצב: הילד רוצה לעבור את הכביש לקחת את הכדור שלו.
קבלת החלטה: לא להמשיך לנסוע ולתת לילד לעבור את הכביש.
ביצוע החלטה: לסמן לילד לעבור את הכביש.

תמונת מצב: הילד עבר את הכביש.
הערכת מצב: הילד יחפש את הכדור שלו ולא יחזור לכביש.
קבלת החלטה: אפשר להמשיך לנסוע אבל לאט.
ביצוע החלטה: לחיצה חלשה על הגז של המכונית.

דוגמא שניה: מצב בריאותי (מעבר איטי בין המצבים)


תמונת מצב: מדד ה BMI (פרמטר שמודד את מסת הגוף, ונותן ביטוי להשמנה או להרזיה שלנו) גבוה מדי.
הערכת מצב: יש לנו סיכון יותר גבוה לחלות במחלות כלי דם (כלומר מחלות לב, אירוע מוחי ומחלות כליה) ובסוכרת.
קבלת החלטה: להפסיק לאכול שוקולד ומעדני חלב ובמקום זה לאכול פירות
ביצוע החלטה: בזמן הקניות השבועיות בסופר אנחנו לא קונים שוקולד ומעדני חלב ובמקום זה קונים יותר פירות
(כעבור חודש)
תמונת מצב: מדד ה BMI ירד אך הוא עדיין לא בתחום הבריא
הערכת מצב: הסיכון שלנו לחלות ירד אך עדיין לא הגענו ליעד.
קבלת החלטה: להתחיל לעשות כושר
ביצוע החלטה: ללכת 5 ק"מ שלוש פעמים בשבוע
(כעבור חודש)
תמונת מצב: מדד ה BMI בתחום הבריא
הערכת מצב: הפעולות שעשינו הוכיחו את עצמם אבל אנחנו רוצים לחזור ולאכול שוקולד
קבלת החלטה: לעשות יותר כושר כדי לכפר על אכילת השוקולד
ביצוע החלטה: ללכת 10 ק"מ שלוש פעמים בשבוע

דוגמא שלישית: מצב פיננסי

תמונת מצב: האוברדרפט בבנק גדל ב 2000 ₪ בחודש
הערכת מצב: בקצב בגידול הנוכחי בעוד חמש שנים יהיה לנו חוב של 120,000 ₪
קבלת החלטה: להקטין את האוברדרפט – אבל איך???
ביצוע החלטה: ???

הטור הבא בנושא – "תמונת מצב והערכת מצב – מאזן"

שאלון ראשוני – כמה אתם יודעים על מצבכם הפיננסי?

הטור הקודם בנושא – "זמן, מקום ומטרה"

1. מה סך ההכנסות החודשיות שלכם? מה מקור ההכנסה הכי גדול?
2. מה סך ההוצאות החודשיות שלכם? מהו סעיף ההוצאות הכי גדול?
3. מה שווי הנכסים ברשותכם? כמה מתוכם הם נכסים נזילים?
4. מה סך ההתחייבות שלכם?
5. אם חס וחלילה ההכנסות החודשיות שלכם יורדות ל 0. כמה חודשים אתם מסוגלים להתקיים מבלי לקחת הלוואה?
6. כמה כסף צברתם בפנסיה? מה הצפי לקצבת הפנסיה החודשית שלכם?
7. האם יש לכם ביטוח חיים? אם כן על איזה סכום ומהי הפרמייה החודשית?
8. האם יש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה? אם כן על איזה סכום ומהי הפרמייה החודשית?
9. האם יש לכם ביטוח בריאות פרטי? אם כן מהי הפרמייה החודשית? מה הביטוח מכסה?
10. האם יש לכם ביטוח סעודי? אם כן על איזה סכום ומהי הפרמייה החודשית?
11. כמה מס הכנסה, ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות שילמתם בשנה שעברה?

על כמה שאלות עניתם נכונה? המטרה שלכם צריכה להיות שתוכלו לענות נכונה על כולן.

הטור הבא בנושא – "מבנה התהליך"

זמן, מקום ומטרה

בכדי להיכנס לכושר צריך להקדיש לזה זמן, צריך למצוא מקום וצריכה להיות מטרה. במשך כל חיי הבוגרים ניסיתי להיכנס לכושר ולא הצלחתי. עד שהחלטתי שלכבוד יום הולדתי החמישים אצא לטיול אחרי צבא שלא עשיתי בצעירותי.
מאז ומעולם רציתי לבקר בניו-זילנד ואחרי שעות של מחקר מקיף הגעתי למסקנה שאני רוצה לעשות את ה Milford Track, מסלול הליכה מדהים של 53.5 ק"מ בארבעה ימים. חוץ מבזמן המילואים שלי, אני לא חושב שהלכתי 53.5 ק"מ בארבעה שבועות. אז אחרי שסגרתי את כל העניינים האדמיניסטרטיביים בשביל הנסיעה, נשארו לי שישה חודשים להיכנס לכושר.
ישבתי מול המחשב, פתחתי גיליון של אקסל והכנתי תוכנית מופרטת כיצד תוך שישה חודשים אני אהיה מסוגל ללכת 53.5 ק"מ בארבעה ימים, שכוללים יום בו מטפסים 600 מטר על הר ויורדים 900 מטר לתוך עמק עם 8 ק"ג על הגב. לאחר מכן פתחתי את היומן וקבעתי לעצמי "פגישות" כושר תוך כדי ציון של מקום הפגישה. לשמחתי עמדתי בתוכנית שקבעתי וכעבור חצי שנה, צעדתי בשמחה רבה ובכושר רב, ב Milford Track מתבונן ומתפעל מנופים עוצרי נשימה. היום, כמעט שנתיים אחרי הטיול, אני שוב לא בכושר, ואני חושב שהסיבה העיקרית שחסרה לי מטרה.

גם כדי להגיע לשליטה פיננסית צריך להקדיש לזה זמן, צריך למצוא מקום וצריך מטרה. הבנתי את הצורך הזה חודשיים אחרי שנולדו התאומות, כשפעם הראשונה בחיי נכנסתי לאוברדרפט. ישבתי, מתוסכל מול המסך מביט במצב החשבון העובר ושב באתר של הבנק. לא הבנתי איך הגענו למצב הזה, לאיפה נעלם הכסף? אם נרוץ קדימה שנתיים בזמן, חודש לפני שנולד הילד השלישי, הסיטואציה הייתה שונה לגמרי. בתוך גיליון אקסל הייתה תוכנית מסודרת לקבלת התינוק החדש למשפחה. ומאז כבר קרוב ל 17 שנה, אני עובד עם אותו גיליון אקסל. כל יום שישי, לפני כניסת השבת, אני יושב שעה ומעדכן אותו בהכנסות וההוצאות השבועיות. אני שומר את כל מסמכים בתיקייה ספציפית בגוגל דרייב ויש לנו מטרות ספציפיות שהצבנו אני ואשתי לשנים הקרובות. יש לי שליטה על המצב הפיננסי של המשפחה ועל זה ועל נושאים כלכליים נוספים, אני הולך לכתוב בבלוג הזה. מקווה שזה יעניין ויעזור לכם.

הטור הבא בנושא – "שאלון ראשוני – כמה אתם יודעים על מצבכם הפיננסי?"