לא בשימוש

לרוב אני עושה סיכומים שנתיים בתחילת ינואר. זה די הגיוני כי שנת המס היא לפי השנה הלועזית. הפעם החלטתי לנצל את שטף ימי החופש של חגי תשרי ולעבור על התקציב של המשפחה ולראות היכן עוד אפשר לחסוך. די מהר התבייתי על שני סעיפי הוצאות: טלפון קווי של בזק והכבלים של הוט.
קשה לדמיין שפעם היה צריך לחכות שנים כדי לקבל קו טלפון קווי של בזק ושהיינו מחכים לתשע בערב כדי לדבר עם אנשים שנמצאים באיזור חיוג אחר כי זה היה הרבה יותר זול. היום כבר כמה חודשים שמכשיר הטלפון הקווי שלנו לא מחובר לשקע ושום דבר רע לא קרה. הסתכלתי על החשבונית שאנחנו מקבלים מבזק והיא כללה "קו טלפון במסלול מדברים 100 דקות" ו"שרות תא קולי ושיחה מזוהה" שעלותם היא 54.24 ש"ח לחודש. מיד הבנתי שזה מיותר והרמתי טלפון לבזק (מהנייד שלי) והחלפתי את התוכנית למסלול "קו קל" בעלות של 25.1 ש"ח לחודש (לא ביטלתי לגמרי את השירות כי אנחנו עדיין צריכים את הקו למקרה חירום). כמו כן חיברתי את המכשיר הטלפון הקווי לשקע והוא אפילו צלצל פעמיים השבוע ומהצד השני היו אנשים שניסו למכור לי משהו. החסכון הוא 29.14 ש"ח בחודש (349.68 ש"ח בשנה).
הממיר של הטלוויזיה בכבלים מקולקל. הוא כנראה הפסיק לעבוד לפני כמה חודשים אבל גיליתי את זה רק עכשיו כשהחלה ליגת הפוטבול האמריקאית. מאז שיש לנו נטפליקס הממיר של הוט כבוי. מיד הרמתי טלפון להוט וביקשתי להתנתק מהטלוויזיה שלהם ורק להשאר עם שירות האינטרנט. יש לי ניסיון רע מאד עם הוט בכל מה שקשור להתנתקות (לקח לי חודש לבטל את שירות הטלפון שלהם), אך הפעם הם חזרו אלי תוך יום. הם ביטלו את הטלוויזיה, שידרגו לנו את המהירות של האינטרנט וגם קיבלנו את שירות הסטרימיג שלהם +Next. החשבון החודשי ירד מ 164.89 ש"ח ל 75.09 ש"ח, חיסכון של 89.8 ש"ח בחודש (1077.6 ש"ח בשנה).
מכיון שאני עדיין רוצה לראות משחקים של ליגת הפוטבול האמריקאית, עשיתי מנוי ל NFL Game Pass בעלות של $199.9 (642 ש"ח) בשנה, כך שנשאר לי בכיס 785.28 ש"ח (אחרי החסכון מבזק ומהוט), אותם אני אשקיע בבורסה.
מה אתכם? האם יש משהו שאתם לא משתמשים בו אבל משלמים עליו?

כמה עולה לנגב?

סמ"פ הוא התפקיד הצבאי הבכיר ביותר שהייתי בו. ההגדרה הכי טובה שאני מכיר לתפקידי הסגן היא "לעסוק בכל מה שהמפקד אינו יכול או אינו רוצה לעסוק בו ולהחליף אותו בהעדרו", שהיעדרות יכולה להיות עקב מוות בקרב או עקב ישיבת כוח אדם ובורקסים אצל המג"ד. אצלי זה התבטא בעיקר בהתעסקות בלוגיסטיקה ובפלוגת שריון יש המון לוגיסטיקה שרובה קשורה בנטייה המעצבנת של טנקים להתקלקל. לדאבוני לוגיסטיקה לא מקבלת את הכבוד הראוי לה וכולם נזכרים בה רק כשהיא לא מתפקדת וזה נכון גם באזרחות.
אחד האתגרים המרכזיים בלוגיסטיקה הוא ניהול יעיל של מלאי, דבר שבא לידי ביטוי בצבא בחלפים של חלקי טנקים ובאזרחות במוצרי הצריכה שיש בבית. על מנת לספר על השיטה שאני נוהג בה אשתמש כדוגמה באחד מהמוצרים הכי חשובים בחיינו המודרניים, הנייר טואלט. אין זה משנה אם אתם מסוגלים להשתמש בנייר הירוק והמחוספס הצה"לי או אם אתם חייבים להשתמש בנייר התלת שכבתי עם ציורי הכלבים החמודים, אחת הסיטואציות הכי לא נעימות שיכולות לקרות לאנשים שחיים בעולם הראשון היא שנגמר נייר הטואלט.
לכן השאלה המתבקשת היא מה צריכה להיות אסטרטגיית הקנייה האופטימלי של נייר טואלט לבית? כזאת שגם תמנע את המצב שהוזכר מקודם וגם תהיה חסכונית מבחינה כספית. הנתון אולי הכי חשוב בקביעת האסטרטגיה הוא כמה גלילי נייר טואלט מחוסלים כל יום, מספר שתלוי במספר בני המשפחה, אחוז הנשים, מספר האנשים עם נזלת ורמת ההיגיינה הכללית. לצורך הדיון בואו נניח שבמשפחת ישראלי גומרים בשבועיים חבילה של 48 גלילי נייר טואלט. נתון משמעותי נוסף הוא מחיר של גליל נייר טואלט יחיד ופה גם ידוע כי שככל שקונים חבילה שמכילה יותר גלילים המחיר לגליל יורד.
אין ספק שקניית חבילה אחת של 960 גלילי ניירות טואלט תהיה הרבה יותר זולה (לגליל) מקנייה רצופה של 20 חבילות של 48 גלילי ניירות טואלט וגם תספיק ל 40 שבועות. אך לרוב האנשים אין מקום פנוי בשביל לאחסן 960 גלילי ניירות טואלט שתופסים נפח של כמטר מעוקב אחד. פקטור נוסף שצריך להכניס לנוסחה הם המבצעים והנחות שיש לפעמים בחנויות על חבילות של נייר טואלט.
לצורך הדוגמא בואו נניח שחבילה של 48 גלילי נייר טואלט עולה 40 ש"ח ופעם בחודש יש מבצע והמחיר יורד ל 30 ש"ח לשבוע ימים.
אם משפחת ישראלי פשוט קונה חבילה כל שבועיים אז בשנה היא תקנה 26 חבילות. 13 מהן יהיה במחיר 40 ש"ח ו 13 יהיו במחיר 30 ש"ח (מחיר המבצע). זאת אומרת שבשנה תוציא המשפחה 910 ש"ח על נייר טואלט (13 * 40 + 13 * 30 = 910). לעומת זאת אם אותה משפחה תקנה פעם ב 4 שבועות (13 פעמים בשנה), שתי חבילות של נייר טואלט, אך ורק במבצע, היא תוציא בשנה 780 ש"ח. (13 * 2 * 30 = 780). זה חיסכון של 130 ש"ח בשנה. 130 ש"ח בשנה אולי נראה מעט אבל ב 10 שנים זה מצטבר ל 1300 ש"ח, דבר שמאפשר לקנות בידה ולהוריד עוד את תצרוכת נייר הטואלט. אם מיישמים את השיטה של ניהול מלאי בצורה נבונה וקנייה רק במבצע על כל המוצרים הקשים (מוצרים שתאריך התפוגה שלהם רחוק כמו קופסאות שימורים או אפילו לא קיים כמו אבקת כביסה), אפשר להגיע לחסכון שנתי גדול מאד.